עובדים זרים כל מה שצריך לדעת – המדריך המלא

מאת: שרה רוזנבאום

ההחלטה להביא מטפל זר לבית יקירכם נפלה, אבל איך עושים את זה? כיצד משיגים עובדים זרים שמתאימים לקשיש באופן אישי, ומהי הדרך המהירה ביותר לעשות זאת? מהו התהליך הבירוקראטי אותו עליכם לעבור? איזה סיוע מעניק הביטוח הלאומי? מה הקשר של משרד התמ"ת? איך מגיעים למטפלים הזרים? מהו מבחן ADL? לאילו תנאי עבודה זכאי המטפל הזר? ושאלת השאלות: מי ערב לכך שהמטפל הזר, שכשמו כן הוא, זר לכם וליקירכם, ישרת אכן באמונה את צרככם?

גיטה עבדה שנים לפרנסתה בעסק עצמאי, והייתה ידועה לכל בתור בעלת מרץ ואשת חיל, אשר מנווטת את ביתה ומהווה מוקד משיכה לצאצאיה הרבים בלעה"ר. לפני כשבע שנים החלה ירידה בתפקודה הכללי של גיטה. תחילה היה זה הרעד בידיים, ואחר כך התדרדר המצב, עד לביצוע פעולות מסוכנות בבית. "ההחלטה להביא מטפלת לאמא נפלה, כאשר חשנו כולנו שקיים חשש להשאיר את אמא לבד"- אומרת מאירה בתה. "לא היה אז צורך בסיוע פיזי לאמא, כי בתקופה זו היא עדיין אכלה והתלבשה לבד, אולם, היו מספר פעולות מסוכנות שאמא עשתה, כמו הדלקת אש סתם כך, או העלמת חפצים ממקומם הקבוע, מה שהביא אותנו למחשבה שכדאי לדאוג לאמא לחֶברה. מלכתחילה לא רצינו מטפלת זרה כי הבאת עובדת זרה הייתה פוגעת באמא, ולכן השגנו אשה חרדית, שיצאה אתה לטייל, סייעה לה בעבודות הבית ובשלה את הארוחות, וכל זאת בתור "חֲברה" ומתן ההרגשה לאמא שהיא עדיין עקרת הבית, המסייעת בבישול ובשאר העבודות השוטפות.

"אמא אובחנה כסובלת מפרקינסון", מוסיפה מאירה, "ומצבה החל להידרדר מיום ליום. בשלב בו אמא הסתובבה ברחוב לבדה וגבר הפחד שמא תאבד את דרכה, הבנו שהיא זקוקה להשגחה של 24 שעות ביממה."

האם חשבתם על כיוון של בית אבות?

"ממש לא! גם כשהבאנו לאמא את המטפלת הזרה, שהייתה חסרת רגישות והחלה 'להשתלט על הבית', שאלה אמא: "מה היא עושה פה? קחו אותה מפה", ואז הסברנו לה שאנו רק חוששים שהיא תיפול ועל כן הבאנו מישהי שתשמור עליה במקרי חירום. "כל הזמן אבא ואנחנו שאפנו לשמור על כבודה" מספרת מאירה, המלווה במסירות את הוריה הקשישים.

אצל יהודה, המהפך ארע בפתאומיות. אירוע מוחי קשה שעבר בגיל 78 הפך אותו באחת מאבא תומך ומלא חיות לאב נכה, הזקוק לסיוע בפעולות פשוטות כמו הלבשה והאכלה. "הכל נפל עלינו ברגע אחד"- מתארת חני בתו. "האירוע המוחי, השיקום שבעקבותיו, וההבנה כי אבא העצמאי שמבקר את כולנו מדי יום נזקק כעת לסיוע באופן אישי." ניסינו לערוך תורנות בין בני המשפחה, אך מהר מאד נוכחנו כי המצב לא יכול להמשך כך ושאנחנו חייבים לדאוג למטפל זר במהירות". גם חני ובני המשפחה לא העלו בדעתם "לזרוק את אבא לבית אבות", כלשונה. "הכניסה לבית אבות, ולו היקר ביותר, עם השירותים הנפלאים ביותר הייתה גורמת לאבא ירידה דרסטית במצב רוחו. עד לאירוע המוחי אבא תפקד בכל המישורים והיווה את הדמות הדומיננטית במשפחתנו. הוא התעניין בכל יום מה מצב הנכדים והנינים, זכר את שמות כולם, ולא שכח להתקשר לאחל ברכות מזל טוב בימי ההולדת. אז האם אירוע מוחי, קשה ככל שיהיה, יגרום לנו להזניח את אבא ולתת לו תחושה כי הוא "כבר לא שווה"?

נעמי עבדה בתור אחות סיעודית באחד מבתי החולים שבצפון הארץ. גם לאחר שפרשה לגימלאות הייתה מגיעה מדי יום למחלקה בה עבדה, כדי לסייע בהתנדבות בטיפול ובמאור פנים במטופלים הרבים שמלאו את המחלקה. תופעות שונות של ירידה בתפקוד הכללי, של נפילות, שברים וחבלות הובילו אותה עצמה למסקנה שהיא נזקקת לעזרה קבועה, בפרט ששלושת בנותיה מתגוררות במרכז הארץ, מרחק של מספר שעות נסיעה. לתובנה שהיא נזקקת למטפלת צמודה היא הגיעה בעצמה, אך הדבר שזעזע ביותר את בנותיה היה המשפט שאמרה להם: "עדיף לי לעבור לעולם שכולו טוב מאשר לשהות בבית אבות במחלקה סיעודית ולספור שם את הדקות. עשינה לי טובה וסייענה לי במציאת מטפלת צמודה טובה, ושלעולם לא אזדקק לשהות במחלקה סיעודית כלשהי" היא פנתה אליהן ברגש.

"כשמזהים ניצני תלות וחוסר עצמאות אצל הקשיש, או שמבחינים בבעיות שכחה אצלו- מומלץ להתחיל לחשוב על מטפל זר"- אומרת אסתי פאלוך, מנהלת חברת "ארגמן מטפלים סיעודיים", הנותנת שירות בכל רחבי הארץ. "רוב המחקרים מוכיחים, כי כשמכניסים מטפל זר לבית בעיתוי הנכון, תוחלת החיים עולה באופן אוטומטי, ועמה גם איכות החיים של הקשיש. כשמגיעים למסקנה שיש להביא מטפל זר לקשיש כשמצבו כבר קשה- אין אפשרות לשוב ל"חיים שלפני", אולם ברוב המקרים הבאת המטפל הזר מונעת התדרדרות נוספת במצב".

מהם היתרונות והחסרונות של מטפל זר בבית לעומת הטיפול בבתי אבות?

"כשמביאים מטפל זר לבית, הקשיש נשאר במרחבו הטבעי. לעומת זאת בבית אבות, כביכול אומרים לקשיש: "אתה לא אדון עצמאי, לא בעל בית יותר, אתה צריך ללכת ל"מוסד", משיבה פאלוך ומסייגת את דבריה, כי אמנם, לא ניתן לקחת מטפל זר ולהניח אותו בבית ההורה הקשיש מבלי לבוא לביקורים רבים באופן ספונטאני או מתוכנן. "מי שרוצה לומר 'שלום עלי נפשי'- חייב לדאוג לבית אבות טוב עבור ההורה. בנוסף, כאשר קיימים מקרים סיעודיים מורכבים, בהם צריכים לטפל רופאים מתחומי רפואה שונים- דווקא אז מומלץ מאד ללכת לבית אבות, שיש לו את כל הכלים המקצועיים והסיעודיים הנדרשים למצבים מעין אלו.

"הילדים לרוב עושים כל מאמץ כדי להשאיר את ההורים בבית", אומר ד"ר ישעיהו בלוסצקי, מנהל המחלקה הגריאטרית בבילינסון ומנהל רפואי בבתי אבות, "אבל יש מצבים שבהם פשוט אין ברירה, כשהמשפחה לא יכולה לטפל עוד בקשיש ולהשגיח עליו 24 שעות ביממה, כמו למשל במקרים של אי ספיקת לב כשהחולה מרותק למיטתו וזקוק לטיפולים רפואיים שוטפים, או אם הקשיש נופל לעתים קרובות וזקוק להשגחה או במקרים של אי שקט בשל דמנציה".

מתי אפשר להסתפק במטפל צמוד בבית?

בלוסצקי: "כאשר הבעיה של הקשיש היא סיעודית יותר וכוללת טיפולים כלליים, מעדיפות משפחות רבות מטפל, שנותן מענה טוב, וזאת, כשלא מדובר בבעיה רפואית. המטפל יכול להיות נוכח רק ב-90 אחוז מהזמן. את כל התיאומים עם רופאים, אחיות, קופות חולים ומטפלים צריכה המשפחה לעשות, ולכן המשפחה צריכה להיות שותפה לדאגה לקשיש".

דוד דנחי, יועץ מקצועי ומכוון לגיל הזהב ומנכ"ל "יד לקשיש" ממליץ לכל משפחה, המגיעה למסקנה כי ההורה היקר לה זקוק לסיוע- להתייעץ עם מומחה מיומן בכל הנוגע לטיפול המתאים עבור הקשיש. "כל מקרה הוא אינדיבידואלי ומצריך ידע ומקצועיות רבה. אנשים רבים עושים טעויות גורליות בהחלטתם, מפני שאין להם את הניסיון והידע מה באמת טוב ליקירם". דנחי, בעל השכלה אקדמית בתחום ובעל תעודת הסמכה לניהול בתי אבות שירת בתפקידו גם כמנכ"ל עמותה לאפוטרופסות וטיפול בחסויים. "תפקידים אלו הקנו לי קשרים רבים והיכרות טובה עם הסביבה הרלבנטית לעיסוקי. כיום הנני מסייע ומייעץ לקשיש ו/או למי שמטפל בעניינו, בכל הקשור לנושא הסיעודי, והכל ללא תשלום! אני מכיר אישית אדם בן 72, שעבד בשעתו במשרד ראש הממשלה, והפך להיות סיעודי. אשתו שראתה אותו במצבו, בקשה להביא לו מטפל זר. מהיכרותי האישית של הסיפור אמרתי לה, כי במצב כמו של בעלה- רצוי להוציאו לבית אבות, כי כל יום שעובר ובעלה בבית- מסכן את חייו. העובד הזר במקרה זה לא יחליף את  האח או האחות הסיעודיים, וביתה אינו יכול להפוך לסיעודי. האשה התעקשה, והביאה מטפל זר לבעלה. לאחר מספר חודשים היא פנתה אליי שוב בבקשה שאסייע לה באיתור בית אבות לבעלה באופן מיידי, כי אכן, שגתה בהערכתה. יום לאחר העברת בעלה לבית אבות- נפטר אותו האיש.

"כל מקרה הוא ספציפי לגופו וכדאי להתייעץ מראש מה לעשות לפי הנתונים. לדוגמא: קשיש במצב מסוים של דמנטיה הופך להיות אלים ואגרסיבי גם כלפי העובד הזר, שעלול לברוח במהירות. דוגמא נוספת: כשיש לקשיש אי-שקט פסיכומטרי חזק- זה ממש פשע להביא מטפל זר, כי אז הוא כל היום הולך ממקום למקום והעובד הזר צריך ללכת איתו כל הזמן.

"מה שברור הוא"- מסכמים גם אסתי פאלוך וגם דוד דנחי, כי "כשמגיעים למצב של לחץ בהבאת המטפל הזר- עושים טעויות רבות, שחלקן בלתי הפיכות וגורמות הן לנזק כספי והן לנזק אצל המטופל, ולכן אין לחכות לשעת האפס בהבאת המטפל. "

כיצד להשיג עובדים זרים ליקירך?

בטרם תוצג הפרוצדורה להשגת האישור, מבהירה אסתי פאלוך בעלת "ארגמן מטפלים סיעודיים", כי, מומלץ להתחיל בהליך להנפקת האישור עוד בטרם "הגיעו מים עד נפש", הנפקת רישיון באופן לא לחוץ, חוסכת טרדה ונזקים בהמשך, בנוסף, הנפקת הרישיון אינה כרוכה בנטל כספי, וכי ביום  ובמידה יוחלט על הבאת מטפל, העובדה שישנו רישיון קיים, תקל באופן משמעותי על ההליך.

 ההחלטה להעסיק עובד זר כבר נפלה. אבל ההליך הבירוקראטי רק החל.

כדי להשיג עובד זר יש ראשית צורך בהנפקת "היתר העסקה":
1. המוסד לביטוח לאומי, כדי לקבוע אם הקשיש זכאי לגמלת סיעוד לעובדים זרים ומה מידת התלות שלו. אם הקשיש אינו זכאי לקבל את מלגת הסיעוד מהביטוח הלאומי, או שיש לו אפשרות כלכלית לממן מטפל זר- ליחידת הסמך.
2. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת), הנותן לקשיש היתר להעסקת עובד זר אם עמד בקריטריונים שקבע המשרד.
3. מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, המסדיר אשרות כניסה ועבודה לעובדים הזרים.

ההליך בביטוח הלאומי:

ההליך בביטוח הלאומי כולל שלושה מרכיבים, והם:

1. הגשת בקשה בכתב לביטוח לאומי ע"י הקשיש או בני משפחתו.
2. ביקור אחות ביטוח לאומי לצורך בדיקת מצבו התפקודי של הקשיש.
3. קבלת החלטה לגבי גמלת הסיעוד, וקביעת תוכנית טיפול.

את טפסי הבקשה לגמלת סיעוד יש להגיש למוסד לביטוח לאומי באזור מגורי הקשיש.
ניתן לקבל את הטפסים בכל סניפי הביטוח הלאומי וכן באתר של הביטוח הלאומי. לטופס התביעה יש לצרף חוות דעת מהרופא המטפל ואישורים על הכנסות.

חשוב לפרט את מגבלותיו התפקודיות של הקשיש ואת מצבו המשפחתי (ערירי, מתגורר הרחק מילדיו וכו'). לגבי חולי אלצהיימר מומלץ לקבל בנוסף אבחון ע"י רופא פסיכו – גריאטרי.

מהי גמלת הסיעוד?

גמלת סיעוד הינה גמלת שירותים הניתנת על פי חוק ובמימון המוסד לביטוח לאומי.זכאי גמלת הסיעוד נהנים ממגוון שירותים אשר נועדו לסייע בפעולות יומיומיות, בניהול משק הבית ואף להקל על המשפחה בטיפול בקשיש.

"המוסד לביטוח לאומי מפעיל את חוק הסיעוד בשיתוף עם משרד הרווחה וקופות החולים. מטרת החוק היא לאפשר לקשישים לקחת חלק פעיל בחיי קהילה וליהנות מאיכות חיים להם הם ראויים לאורך זמן."- משיבה פנינה זכאי מן הביטוח הלאומי.

מה כוללים שירותי העובדים הזרים?

"הקשיש בוחר את שירותי העובדים-זרים שהוא מעוניין בהם מן השירותים המוצעים לו על ידי העובד הזר: טיפול בבית על ידי עובד זר, טיפול במרכז יום על ידי עובד זר, מוצרי ספיגה, משדר מצוקה ושירותי כביסה על ידי עובד זר.
ועדה מקומית ובה עובד סוציאלי ואחות המטפלים בקשיש מאשרים את בחירת הקשיש ומזמינים את שירותי העובדים הזרים מחברות סיעוד לעובדים זרים שהביטוח הלאומי עובד עמן. אם הקשיש לא בחר בסל שירותים לעובדים זרים, הוועדה קובעת בעבורו אילו שירותי עובדים זרים יקבל.
"סכום הגמלה משולם ישירות לחברת הסיעוד לעובדים זרים, ולא לקשיש"- מוסיפה גב' זכאי, "למרות שאנו עורכים כעת פיילוט בסניפים נהריה, רמת גן, בני ברק ואשקלון, שבהם יוכלו מקבלי גמלת סיעוד, המעסיקים מטפל צמוד, לקבל את גמלת הסיעוד בכסף במקום בשירותים, כפי שהיה עד כה. (ראו הסבר במסגרת נפרדת).

טופס גמלת הסיעוד לעובד- אותו ניתן לקבל בכל סניפי הביטוח לאומי, וכן אצל החברות העוסקות בייבוא המטפלים הזרים ארצה, מושלם על ידי הקשיש או בני משפחתו, ומוגש לסניפי הביטוח הלאומי בצירוף חוות דעת של רופא ואישורים על הכנסות. התהליך מהגשת הבקשה ועד לקבלת התשובה אורך בין שבועיים לחודש.

מי זכאי לקבלת גמלת סיעוד לעובדים זרים?

"קבלת היתר להעסקת עובד סיעוד זר מותנית בעמידה בתנאי הזכאות ומבחנים אשר שנקבעו במסגרות תביעות לגמלאות וקצבאות" – משיבה פנינה זכאי מביטוח לאומי:

1. תושב ישראל – בן 65 ויותר או בת 60 ויותר.
2. מגורים בקהילה – על מבקש הגמלה להתגורר בבית, בהוסטל או בדיור מוגן. קשיש המתגורר בבית אבות אינו זכאי ליהנות מגמלת סיעוד.
3. בעל תלות – הזקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות אלמנטריות בחיי היום יום או זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו.
4. הכנסות – סך הכנסותיו של הקשיש מהווים שיקול בקביעת הזכאות לגמלה ובקביעת היקפה.
5. קבלת קצבאות- קשיש זכאי לקבל גמלת סיעוד בתנאי שאינו מקבל מביטוח לאומי כל קצבה אחרת לשירותים (נכות כללית או נכות מפגיעה בעבודה), וכן אינו מקבל מאוצר המדינה גמלה לטיפול אישי או להשגחה.

מבחני התלות להעסקת עובדים זרים

מבחן הערכת תלות להעסקת עובד זר נערך בבית הקשיש בידי אחות, פיזיותרפיסט או רופא, המבחן בודק את מידת הזדקקותו של הקשיש לעזרת הזולת בתחומים הבאים:

1. ניידות – בתוך הבית
2. רחצה
3. הלבשה
4. שליטה על צרכיו
5. אכילה
6. תפקוד מנטאלי ורגשי

מי שנמצא בעקבות הבדיקה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום יום וכן מי שנמצא זקוק להשגחה מתמדת – זכאי לקבל גמלה מלאה של שירותי סיעוד בהיקף של 16 שעות טיפול שבועיות, או מחצית שעות טיפול שבועיות לבעלי הכנסה גבוהה (יחיד 10,466 ₪, זוג 16,960 ₪)

מי שנמצא בעקבות הבדיקה תלוי במידה רבה בסיוע בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום יום וכן מי שזקוק להשגחה- זכאי לקבל גמלה חלקית של שירותי סיעוד בהיקף של 9.75 (9 שעות ושלושה רבעים) שעות טיפול שבועיות או 5 שעות טיפול שבועיות לבעלי הכנסה גבוהה.

"יש לציין", מוסיפה גב' זכאי, "כי החל מפברואר 2007 נקבעה זכאות נוספת בהיקף של 18 שעות טיפול שבועיות המיועדת בעיקר לתשושי נפש".

הביטוח הלאומי מתחייב להשיב על הבקשה בתוך 60 יום מאחד בחודש שלאחר הגשת הבקשה. אחות המוסד לביטוח לאומי תגיע לבית הקשיש לצורך מבחן תלות לאחר כ – 3 שבועות מיום הגשת הבקשה.

"היתרים שניתנו בעבר על סמך החלטה של וועדה רפואית של שירות התעסוקה או של יחידת הסמך, לפיה לנזקק או לקשיש נכות צמיתה, וכן בקשות של קשישים מגיל 85 ומעלה, יוארכו ללא צורך בדיון נוסף, וזאת בתנאי שלא השתנו נסיבות מהותיות כגון מעבר למוסד סיעודי"- מוסיפה גב' זכאי.

תוצאות מבחני התלות – ה- ADL  נמסרים ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמך, לכן אין צורך לצרפן לטופסי הבקשה שמוגשים ליחידת הסמך במשרד התמ"ת.

מה קורה כשתביעת הקשיש לגמלת הסיעוד נדחית ע"י הביטוח הלאומי?

"קשיש אשר תביעתו לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי נדחתה מחמת גובה הכנסתו, ולכן לא בוצע לו מבחן תלות, יכול לפנות יחדת הסמך של התמ"ת,  אשר מבצעת את מבחן התלות באופן פרטי ובתשלום נפרד. עלות הבדיקות הפרטיות למעוניינים בעובדים זרים היא 275₪.
במקרה כזה,  תוצאת מבחן התלות אשר מבוצעת באופן פרטי מוכרת על ידי יחידת הסמך לצורך בדיקת הזכאות להיתר להעסקת עובד זר סיעודי.

ביקורת על התנהלות הביטוח הלאומי

"הדבר הקשה ביותר בהבאת המטפלת הזרה לאמי הייתה מסכת הייסורים הקשה שעברנו בביטוח לאומי"- נאנחת מאירה. "כל חייהם שלמו הוריי סכומים נכבדים לביטוח הלאומי, וזאת כדי שיוכלו לקבל בעת זקנתם סיוע, אולם אז, הביטוח מנסה להתנער ולהציב תנאים וקריטריונים שאמורים להיות כולם יחד אצל הקשיש, כמו: אם הקשיש לא יכול להתקלח, לאכול ולהתלבש גם יחד- אלו מבחינתם תנאים שניתן לקבל עליהם אישור לגמלת סיעוד. במקרה של אמי, חולת הפרקינסון, היו תופעות שלא הופיעו בקריטריונים של הביטוח לאומי, ולמרות שהיה ברור כי היא נזקקת להשגחה 24 שעות ביממה, קבלנו מהביטוח הלאומי מכתב עם דחיית הבקשה. לא הסכמנו עם הדחייה. שלחנו בשנית מכתב עם חוות דעת רפואית שהמצב החמיר. הגיעה אחות לבדוק את אמי, וערכה לה בדיקות משפילות ממש, בחלקן פוגעות בצניעות הבסיסית. גם לאחר הפגישה עם האחות, קבלנו מכתב דחייה. רק בפעם השלישית כשהגשנו בקשה עם חוות דעת מקצועית של רופא פסיכו- גריאטרי מוכר, אמרה לנו האחות שבאה לבדיקה, שהיא רואה שאכן, קיימת בעיה, ואמא איננה מתפקדת לבדה ומגיעה לה גמלה מלאה. להפתעתנו, לאחר יומיים, דפקה אותה אחות על הדלת, בדיוק בשעה בה לא שהה אף אחד מאחיי או מאחיותיי עם אמא בבית. "אני מסתדרת לבד"- אמרה לה אמא, שהייתה תמיד אשה מכובדת ומעולם לא אהבה להזדקק לעזרה ממישהו. אבא, שהיה באותה עת בבית דיווח לנו את אשר ארע, ואכן, קבלנו מכתב מהביטוח הלאומי המאשר לאמא רק 12 שעות במקום 18".

"בביטוח לאומי מערימים קשיים רבים ולפעמים מתנהגים אפילו בצורה מרושעת לחלוטין"- טוען דוד דנחי. "אני מכיר קשיש מירושלים, שהוא דימנטי לחלוטין וחצי סיעודי- ובכל אופן לא אשרו לו עובד זר. בני המשפחה פנו אליי לאחר דחיית בקשתם. בדקתי את המקרה והדרכתי אותם לשלוח לביטוח מכתב מרופא פסיכו גריאטרי- אשר רק לאחריו קבל אותו קשיש אישור העסקה לעובד זר. לכן, שוב אני חוזר ואומר שרצוי לקבל הדרכה מאיש מקצוע, המכיר את כל הבירוקרטיה שמערימים אנשי הביטוח לאומי ויכול לסייע  במתן עצות כיצד להגיש את הבקשה בצורה מסודרת ונכונה".

עוד מוסיף דנחי, כי ארגונים שונים הביעו ביקורת לגבי מבחני התלות של הביטוח הלאומי להעסקת עובדים זרים. לדוגמא, לדעת המרכז לאלצהיימר, המבחנים אינם מתאימים לקשישים הסובלים משיטיון, שמסוגלים לבצע את הפעולות הנדרשות בהנחיית המעריך, אך לא באופן עצמאי וחייבים את עזרת העובד הזר.
לדברי פרופ' מיכאל דוידזון, יו"ר המרכז לאלצהיימר, לשם הערכת מידת התלות של חולי אלצהיימר בעובד זר, יש להתחשב בחוות דעת מפורטת של רופא מומחה (פסיכיאטר, נוירולוג או גריאטר) ולא להסתפק במבחני הביטוח הלאומי להעסקת עובדים זרים הנערכים על ידי אחות.
טענה נוספת, המשותפת למרכז לאלצהיימר ולארגון "כן לזקן" היא כי במקרים רבים רמת תפקודו האמיתית של הקשיש אינה משתקפת במבחן, משום שהקשיש התבייש במצבו והתאמץ להפגין את יכולותיו או משום שאופי מחלתו מונע ממנו להעניק תשובה בעלת ערך לשאלות המעריך [כפי שנראה בהמשך, קשיש שקיבל ציון נמוך במבחני הערכת התלות, לא יהיה זכאי להיתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת. קשישים אלו נאלצים להעסיק עובדים זרים פרטיים בעלות גבוהה).

"הניסיון, הדומיננטיות והרקורד של חברה מלווה חשובים מאד בעיקר בתחום קבלת היתר העסקה מטעם הביטוח הלאומי"- מוסיפה אסתי פאלוך מחברת "ארגמן". "קשה מאד להתמודד באופן עצמאי עם הביטוח הלאומי, ולכן כדאי להתייעץ עם מומחים שמתעסקים בתחום, כמו עם חברות חוק הסיעוד או החברות המייבאות את המטפלים הזרים. בחברת ארגמן, ניתנים שירותי הייעוץ ללא תשלום, ואנו יודעים גם להפנות מקרים שנידונו לדחייה מטעם הביטוח הלאומי לוועדת חריגים מטעם יחידת הסמך, ולהנחות את המשפחה לצורך קבלת האישור. לדוגמא: הגיע אלינו קשיש בן 90, ניצול שואה, שכשיר לעבודה מלאה, ובקש סיוע לקבל עובד זר. במקרה כזה, אין צורך לחכות שהקשיש יהפוך לתלותי ואז להתחיל בהליך. אנו כחברה יכולנו לייעץ לו מה לעשות ולהפנות אותו לפעולות הרלוונטיות במקרה כמו שלו. כמו כן, קיימים קשישים אשר יש להם נכויות פנימיות, כמו חולי לב, שלא באות לידי ביטוי בהתנהגות הקשיש, אך עלולות לגרום להתפרצויות בהמשך. אנו מסייעים בכל הפניות הנדרשות לוועדת החריגים, ורוב  המקרים המגיעים למשרדנו, אני יכולה לדעת האם בסופו של הליך  יאושר המקרה או לא, ואם לא- מה ניתן לעשות."

תגובת הביטוח הלאומי לטענות, שהביטוח הלאומי מערים קשיים על המבקשים את גמלת הסיעוד היא, כי המוסד מודע לטענות שהועלו, ובשנים האחרונות נעשה מאמץ מיוחד להתאים את מבחני התלות להעסקת עובדים זרים לסובלים מבעיות קוגנטיביות. למבחני התלות להעסקת עובדים זרים הוכנסו סעיפים מיוחדים המתייחסים לנושא והדרכת המעריכים מטעם הביטוח הלאומי כוללת הכשרה בתחום.

ההליך לקבלת היתר להעסקת עובד זר ממשרד התמ"ת

יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת ממונה על מתן היתרים להעסקת עובדים זרים, בין השאר בתחום הסיעוד.
ההליך כולל:
א. הפנייה ליחידת הסמך– הקשיש או בני משפחתו יכולים לבקש היתר העסקה לעובד זר באחת מלשכות יחידת הסמך לעובדים זרים ברחבי הארץ. עלות אגרת הבקשה 275 ₪. לפי משרד התמ"ת, הליך קבלת היתר ההעסקה לעובדים זרים ממועד הגשת טופסי הבקשה נמשך מס' שבועות בלבד אם המבקש עבר את מבחני התלות של המוסד לביטוח לאומי.
ב. קביעת הזכאות לעובדים זרים במשרד התמ"ת– מדיניות משרד התמ"ת היא לתת היתר העסקה לעובד זר רק לקשישים הנזקקים לסיוע רב ולהשגחה מתמדת של עובדים זרים. קביעת זכאות המבקש להיתר העסקה לעובדים זרים נקבעת בעבור קשישים על-פי הניקוד של המבקש במבחן הערכת תפקוד (ADL) להעסקת עובדים זרים שבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי.
קשיש השוהה במוסד (בית-חולים, מרכז שיקום, בית-אבות) שבו ניתנים שירותי סיעוד וטיפול איננו יכול לקבל היתר להעסקת עובד זר. היתר ההעסקה נשלל מקשיש שעבר להתגורר במוסד בקביעות. כמו כן נשלל היתר ההעסקה מקשיש שניצל אותו לרעה, למשל אם נמצא כי העובד הזר אינו מועסק בביתו אלא בביתו של קרוב משפחה.
יצוין כי ועדה מקצועית מייעצת של משרד התמ"ת דנה בבקשותיהם של נזקקים שלא עמדו בקריטריונים לקבלת היתר לעובדים זרים. הוועדה מכירה בכמה חריגים הנוגעים לקשישים שמדד ה-ADL שלהם בין 2.5 ל-4.0, כגון: המבקש עובד זר גר עם נכה אחר בן משפחה, המבקש חולה במחלה קשה או ממארת ונדרשת עבורו השגחה של עובד זר רוב שעות היום, או שהוא השתחרר מבית-החולים וזקוק להמשך השגחה וטיפול על ידי עובד-זר (במקרה כזה ניתן אישור לחצי שנה בלבד).

הארכת תוקף ההיתר לעובדים-זרים

על המעסיק לבקש ממשרד התמ"ת את הארכת תוקף ההיתר לעובדים-זרים בכל שנתיים. על-פי רוב, ההארכה לעובדים-זרים ניתנת ללא דיון נוסף במצבו של הקשיש. על המבקש לשלם אגרת בקשה בכל הארכה של ההיתר לעובדים-זרים.

ההליך לאשרת כניסה לעובדים זרים במינהל האוכלוסין – משרד הפנים

לאחר שהקשיש זכה בהיתר להעסקת עובד-זר ממשרד התמ"ת, עליו לפנות למינהל האוכלוסין במשרד הפנים כדי להסדיר אשרת כניסה או אשרת עבודה לעובדים זרים.

בשלב זה, ורצוי מאד כבר קודם לכן, על הקשיש או בני משפחתו ליצור קשר באופן פרטי עם חברה המספקת שירותי עובדים זרים, או לגשת ליועץ מקצועי לגיל הזהב שמכיר את החברות הרבות, יודע את הרמות השונות של העובדים ויכול להתאים בצורה ניטרלית עובד זר, המתאים לקשיש.יש לזכור, כי העסקת עובד זר שאינו מתאים גורמת סבל רב לקשיש ולמשפחתו.
בפנייה למשרד הפנים להשגת האשרה לעובדים זרים, הקשיש, בן משפחתו או נציג חברת הסיעוד להעסקת עובדים זרים המטפלת בהבאת העובד זר, נדרש לקבוע פגישה עם פקידי מחלקת אשרות לעובדים זרים במינהל האוכלוסין, למלא טופסי בקשה של המנהל ולהציג מסמכים המעידים על הקשר בין המעסיק, חברת הסיעוד להעסקת עובדים זרים והעובד ועל מחויבותם להעסקת עובד-זר בתחום הסיעוד.
עלות השירות במשרד הפנים היא 160 ₪.
הליך קבלת האישור אמור להימשך כשבוע ממועד הגשת טופסי הבקשה. אולם, בפועל, בשל העומס, הטיפול לעתים הוא איטי ולוקה בחסר.

גם בנקודה זו חברה מקצועית ומיומנת או יועץ מוסמך, יכולים לזרז תהליך זה מול הרשויות.

לאור הרפורמה החיובית שבוצעה בחודשים האחרונים,  מסכמת אסתי פאלוך, חובה לעבור את כל התהליך הנ"ל דרך חברה מסודרת הן מבחינת הסיוע בהליכים הבירוקראטיים, הן מבחינת ההתאמה האישית של המטפל לקשיש, והן מהבחינה המקצועית. ניסיון ואמינות הם שני פרמטרים לבדיקה של חברה רצינית. אני מדגישה זאת משום שקיימים בשוק "מאכערים" רבים המנסים לעסוק בתחום ומטרתם היא רק הכסף שיגרפו לכיסם לאחר התיווך. כשמתגלעות בעיות שונות עם המטפל- קשה מאד יהיה להשיג את "המתווך". בנוסף, יש חברות שמתווכות מטפל זר וגורמות לו לומר שאיננו מרוצה מהמטופל. כך החברות מריצות את המטפל ממשפחה למשפחה תוך גריפת רווחים נאים מחד אך השארת הנזקק לשירותי המטפל הזר בלא סיוע, מאידך."

פאלוך מבקשת להדגיש, כי לאחר ההסדרה של של החברות והתאגידים שביצעה רשות האוכלוסין בשנה האחרונה, נוקו "עשבים שוטים" מהענף, וכיום החברות עומדות בקריטריונים מחמירים, ובבקרה מתמדת של גורמי ההסדרה ואכיפה.

מתי המטפל הזר יכול להתחיל בעבודתו, וכמה זמן נאלצים להמתין מרגע הפניה לחברתכם ועד להבאת המטפל?

"עקרונית, עם קבלת האישור ממשרד הפנים, העובד הזר יכול להתחיל את עבודתו בבית הקשיש. כאשר עורכים את כל התהליך דרכנו, הדבר תלוי במידת הדחיפות של המשפחה לעובד זר. ההצלחות הגדולות ביותר בהתאמת המטפל לקשיש היו כאשר המשפחה לא הייתה "לחוצה", כי אז אנו מתאימים לקשיש את מה שהוא צריך בדיוק, אולם, כשיש צורך דחוף בהבאת מטפל זר אנו נותנים את מה שיש".

ה"שידוך המושלם"

באחת מנסיעותיה של הגב' פאלוך לפיליפינים לצורך עבודתה כמנהלת חברת "ארגמן" לתיווך מטפלים זרים, היא נאלצה לשהות במקום ביום שישי. להפתעתה, הגיעו לבקרה 4 פיליפיניות, שעבדו בישראל דרכה תקופה ארוכה קודם לכן, והן הביאו לה את כל מוצרי השבת: צ'ולנט, קוגל, ואפילו געפילטע פיש… הפיליפיניות עוד הגדילו עשות בהביאן את האוכל בכלים חד פעמיים בלבד…

"מובן שלא יכולתי לאכול מן המאכלים עקב בעיות הכשרות הנוספות הקיימות מלבד הכלים החד פעמיים, אבל ברור שמחווה מעין זו רגשה אותי מאד, והביאה אותי להבנה שנשים אלו אכן, הצליחו בתפקידן כששהו בישראל"- אומרת פאלוך.

כיצד,באמת, מתבצעת ההתאמה האישית לכל מטופל ובאילו כלים אתם בודקים את המטפלים הזרים מבחינת "כישורי עבודתם" ומן הבחינה האנושית?

"כל העובדים שאני מביאה מחו"ל עוברים אצלנו הכשרה שמתפרסת על פני כמה ימים. כיום ישנו מקור חדש מסרי-לנקה שמוכיח את עצמו. אנו קוראים לכך "סמינר" (והפיליפינים הוגים זאת במילעיל…). בימי הכשרה אלו, אנו מלמדים את העובדים עניינים הקשורים ליהודים בכלל ולחרדים בפרט, כולל הניואנסים הדקים שמתבקשים במשפחות כמו שלנו. המטפלים לומדים על החגים, על המנהגים ועל התפילות. הם יודעים מה מברכים על כל מאכל (ומכיוון שאינם יכולים להגות את האות ח' או כ', הם אומרים "ברוכּ אתה- עם דגש ב-כּ…), והמטפלות אף מודרכות להתלבש בצניעות.

ארע לנו מקרה משעשע, בו תיווכנו מטפלת זרה בשם סאלי לרבנית ע"ה מחסידות "ירושלמית" מפורסמת. המטפלת לבשה גרביים שחורות עבות וחבשה "טיכאלע" שחור כמנהג החסידות. גם לאחר פטירת הרבנית ע"ה, המשיכה המטפלת בלבוש זה. לאחר מספר שבועות הגיעה אלינו בקשה ממשפחה של חובשי כיפה סרוגה להביא מטפלת זרה לאמם. על פי הנתונים הותאמה סאלי לעבוד אצל אותה משפחה. כשהיא הגיעה לבית המשפחה פנה אליי האב בתמיהה: "לא ידעתי שהפיליפיניות כל כך צדיקות…"

"לגבי אמינות המטפלים"- מוסיפה פאלוך- "כל מי שמעוניין לעבוד בישראל מוכרח להביא תעודת יושר מהמשטרה המקומית וקורות חיים. אנו בוחרים את האנשים הטובים ביותר בקורס מבחינת המסירות והסבלנות ולא מבחינת רמת האינטלגנציה, שאינה נצרכת עבור הקשיש. עובדת סוציאלית מטעמנו בודקת בבית הקשיש את צרכיו האינדיבידואליים, ולאחר היכרות מעמיקה עם המטפלים נערכות ההתאמות בין המטפל לבין המטופל".

אילו דרישות ספציפיות יש לבני משפחתו של הקשיש?

"הבקשה החזקה מכולם היא שנדאג למטפל המסור ביותר עבור ההורה, שיהיה סבלני וסובלני, מסור ועושה את מלאכתו בנאמנות. מעבר לכך, יש דרישות רבות שאנו מנסים לעמוד בהן, לדוגמא, משפחה מסוימת בקשה מאתנו שהעובד הזר יטפל באב, אך שלא ייגע בתפילין שלו, כי הוא ערל. למרות שאין עניין כזה בהלכה המשפחה התעקשה על כך. כמובן, שהדבר מקשה מאד, אלא אם כן מגיע מישהו בקביעות שמסייע לאבא בהנחת התפילין. (פיליפינים רבים מברכים עם הקשיש: "שלא עשני גוי…)

היה לנו גם מקרה נוסף של זוג מבוגר חשוך ילדים שלא רצו להביא פיליפינית לבית שמא תיגרם בעיה של "ייחוד". אחד הרבנים, שהעניין הובא לידיעתו הגיע לבית המשפחה, מצא שלבית זה אפשר להכנס בכל עת, ובכל אופן, כדי להרגיע את הקשיש, הוא בקש מפתח של הבית ונכנס מדי פעם באופן פתאומי כדי לסייע לזוג הקשיש.

"באופן כללי, מסכמת פאלוך, ניתן לומר שבני המשפחה סומכים עלינו שנדאג עבור יקירם למטפל הטוב ביותר, וב"ה אנו רואים איך נרקמים קשרים מופלאים בין המטפלים למטופלים. רק לפני זמן קצר ישבתי במשרד ולפתע נכנס הרב יצחק זילברשטיין שליט"א. הוא שאל מי בעל המשרד, כי ברצונו להודות באופן אישי על ה"שידוך המופלא" שיצרנו בין מטפלת זרה לקרובת משפחתו, שהחלה לפרוח מאז הגיעה אליה המטפלת. כשאמרנו לו שקבלנו על כך את שכרנו ולא היה לכבודו הצורך לטרוח עד למשרד, הוא השיב שבשורה התחתונה אנו מסייעים בהצלת חיים, פשוטו כמשמעו, כאשר העבודה מתמקדת גם בהתאמה שבין המטפל למטופל".

כמה זמן אורכת ההסתגלות שבין המעסיק למטפל?

"בדרך כלל בין שבועיים לחודשיים"- משיבה גב' פאלוך ומוסיפה כי "ברור שבחודש הראשון ההסתגלות קשה ביותר. ההסתגלות כוללת את קשיי השפה והתקשורת. לפתרון בעיית השפה- אנו מעניקים מילון מיוחד לעובדים זרים הכולל את השפות עברית, אנגלית ולטינית. אולם תקשורת נכונה היא הרבה מעל לשפה, ולכן אנו ממיינים במיון קפדני את כל העובדים ובודקים את כישוריהם מן הבחינה האנושית ומבחינת יכולותיהם לתקשר בצורה נכונה עם הקשיש ועם בני משפחתו.

ומה קורה כשהמעסיק "אינו סובל" את המטפל הזר שהוצמד אליו?

מדובר במקרים יחסית לא שגרתיים "במקרה של חוסר התאמה מוחלט אנו מחליפים עובד, אך דבר זה נעשה לעיתים רחוקות. במקרים רבים, הבעיה איננה נובעת מחוסר התאמה אלא בגלל קושי רגשי של הקשיש להתרגל למטפל הזר. במקרים כאלו, אנו שולחים איש מקצוע ועו"ס, שיושבים עם בני המשפחה, מבררים את הבעיה וברוב המקרים- האירוע בא על פתרונו.

קנה עבד קנה אדון לעצמו

הבאת מטפל זר לבית הקשיש כרוכה בתנאי ההעסקה כמו של כל עובד ישראלי בארץ, והכוונה היא לזכויות העובד.

תנאי השכר להעסקת מטפל/ת זר/ הם:

1. כלכלת העובד- כולל אש"ל מלא (מזון ולינה).
2. משכורת חודשית שאיננה נופלת משכר המינימום בשוק. (המשכורת ניידת לפי הדולר, ונתונה לסיכום שבין המעסיק למטפל. בדרך כלל התשלום שונה מעובד לעובד על פי נתוני ותק, שפה, החלפת מעסיקים, ניסיון ופרמטרים נוספים).
3. דמי כיס, הנעים בסביבות 100 ₪
4. חופשה שבועית, המתחילה בשבת בשעה 17:00 ועד ליום ראשון בשעה 19:00.
5. ימי חופשה שנתיים וחגאות של הגויים. (גב' פאלוך מוסיפה, כי ימי החופשה בחגאותיהם אינם מכח החוק, אלא מכוח השוק. כל העובדים הזרים מקבלים את ימי חגאותיהם כחופשה, ואין זה פוחת מחופשתם השנתית.)
6. תשלום עבור ביטוח רפואי עם כיסוי מורחב. (בערך 1.4-1.6$ ליום-תלוי באיכות ובגודל הכיסוי)

"יש לציין" מוסיפה גב' פאלוך, "כי אכיפת תנאי ההעסקה נעשית על ידי מפקחי האגף לאכיפת חוקי עבודה. אם נמצא שבוצעה עבירה לכאורה מוטלות על המעביד קנסות מנהליים או מוגשות נגדו תביעות פליליות לבתי הדין לעבודה. לעובדים הזרים יש קו מיוחד, הקרוי 'קו לעובד' המסייע להם בהגשת תלונות נגד פעולות לא חוקיות".

"חובה לסכם מראש את כל תנאי התשלום"- מוסיפה מאירה שאמה מטופלת על ידי עובדת זרה. "המטפלת של אמי עושה את מה שהיא חייבת, אך לא יותר מזה. גם מן הבחינה הרגשית היא לא מספיק אימהית, לטעמנו, ובכל אופן, היא מנהלת את הבית יפה, ודואגת לצרכיה של אמי, שמצבה הבריאותי בכי רע. אולם, נוצרה לנו בעיה, שעל כל  מספר דקות שהיא שהתה יותר- היא דרשה כסף. פעם אף טענה שמגיעים לה שלושה ימי חופש, למרות שהגיעו לה רק יומיים. לכן, אני ממליצה להעמיד תנאים ברורים מראש ורצוי בכתב, וללכת רק על פיהם, כדי לא להגיע למצב בו משלמים סכומי עתק למטפל/ת מבלי שתכננו זאת מראש".